אין קמח וגם אין תורה

כל העניין מסביב לפיקוח על הלחם מגרה אותי כבר מספר ימים לכתוב עליו, עדיין לא התפניתי (וגם חיכיתי לתגובת הקפיטליסט היומי). לעת עתה שיגרתי תגובה עוקצנית לעופר אשטוקר באתר סקופ שהציע וארגן עצומה למען פיקוח על מחירי מוצרי בסיס לתינוקות.

התמונה תחת רישיון ייחוס-שיתוף זהה 2.0 Creative Common, צילם: Mr. Guybrarian.

המבזק הבא בערוץ 7 הכריז כי תוגש הצעת חוק לסגירת מאפיה שתסרב לייצר לחם בפיקוח. מה הלאה? הוצאות להורג המוניות של מתנגדי המשטר, העמדה אל הקיר וכדור בראש ל"מפקיעי מחירים"? זאת לא הפעם הראשונה שחבר-הכנסת יורם מרציאנו מוסיף ומציע לפקח על מחירים, חבר-הכנסת מרציאנו יורם למד קצת כלכלה בסיסית ותראה שפיקוח על המחירים לעולם לא השיג את המטרות המוצהרות.

אוף-טופיק לגמרי: "ח"כ יורם מרציאנו נתפס נוסע בנתיב השמאלי בכביש ברמלה, בעודו מתגלח" (-מבזק באתר הארץ, 12.07.07)

למהנט? ניצלו את העניין והם מציעים מתכון להכנת חלות לשבת בבית, אולי זה אפילו יותר זול מהחלה האחידה, בטוח יותר כיף ומספק.

ובקפטיליסט היומי הגדילו להשוות בינינו לבין זימבבואה, עוד מדינה אפריקאית מוכת רודנים בעלי השקפה כאילו-סוציאליסטית (לי נראה כי הם סתם מושחתים ולא מוסריים, כמו אותם רוצחים איסלאמיים המתגדרים להם בנוצות "לוחמי-חופש", ועל זה אמרו חז"ל בלשונם הזהב: פי, קא'אלעק בעקא) שהוסיפו לדרדר את מדינתם ע"י מגוון שיטות כלכליות כמו הלאמה ופיקוח על מחירים. חבל רק שלא העמיקו והוסיפו גם להסביר את המנגנון הכלכלי הגורם לפיקוח על המחירים להיות מוטעה ולא יעיל.

פורסם בקטגוריה כלכלה, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה