איסור ריבית וכלכלה חופשית – בין קפיטליזם לסוציאליזם

הבהרה: נושא איסור ריבית בהלכה היהודית מפורט ומסובך למדי, מקורות בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה. לא ניתן בפוסט קצר לשטוח את כל הפרטים והמקורות ועל הכותב לנסות ולתמצת מקורות אלו ותוך כדי כך לחטוא לדיוק ההלכתי. כמו-כן אין לראות בדברים האמורים כאן פסיקת הלכה.

מקור האיסור על ריבית

דיני שחרור עבדים וזכויותיהם, זכויות בת שנמכרה לאמה; הלכות תקיפה, הריגה ורצח, הלכות נזיקין וגניבה, דיני שומרים לסוגיהם הן חלק מהמצוות המופיעות בפרשת משפטים, ספר שמות פרשה זו גדושה ומלאה בהלכות הנראות כבעלות גוון חברתי וסוציאלי. ביניהן גם הלכות אונס ומעשי תועבה; זכויות הגר, היתום והאלמנה, דיני הלוואה לעני; הלכות כבוד שופטים; פדיון בכור ועוד עשרות פרטים והלכות נוספות.

אחת מהלכות ידועות אלו היא האיסור להשית ריבית על-גבי הלוואה, האיסור החמור חל על המלווה וגם על הלווה ואף על העדים והערב ואפילו, לחלק מהדעות, גם על הסופר שעורך את שטר ההלוואה.

להלכה זאת מספר מקורות רב, אחד מהם הוא בפרשת משפטים, שמות כב:כד – "אם כסף תלווה את עמי את העני, לא תהיה לו כנושה. לא תשימון עליו נשך:". רש"י במקום מפרש – "את עמי, שלא תנהג בו מנהג בזיון בהלוואה שהוא עמי… נשך, ריבית שהיא כנשיכת נחש, שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש ופתאום הוא מבעבע ונופח עד קדקדו, כך ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה".

התורה אוסרת הלוואה בריבית בתוך המעגל הדתי-אתני-לאומי הנקרא עם ישראל, אך אין איסור ולהפך יש אף מצווה להלוות בריבית לעמים אחרים.

תפקיד הריבית בכלכלת שוק חופשי

לכל דבר יש מחיר. ריבית היא כינוי למחיר שצריך לשלם על לווית כסף למשך תקופת זמן מסוימת. הלווה משלם למלווה, בתום תקופת ההלוואה, את ההלוואה בתוספת ריבית. ריבית היא אפוא המחיר של כסף.

ישנן מספר סיבות מדוע דורש המלווה מחיר תמורת הלוואת הכסף ומדוע מוכן הלווה לשלם מחיר תמורת לווית הכסף.

כסף יכול לשמש להשקעה שעשויה להניב רווח, כאשר המלווה מעביר כסף ללווה הוא גם מעביר אליו גם את הסיכוי לרווח ועל אותו סיכוי לרווח דורש המלווה מחיר והלווה מוכן לשלם מאותה סיבה בדיוק. בנוסף, במשך תקופת ההלוואה עלולה להתרחש אינפלציה, ירידה בערך של הכסף ועל-כן כדי להגן על ערך הכסף דורש את עדכון ערך הכסף. ולבסוף תמיד קיים סיכון כי ההלוואה תוחזר באופן חלקי, משכה יארך מעבר לצפוי ואף לא תוחזר כלל ועל-כן מוכן הלווה להלוות רק כאשר הרווח מההלוואות יעלה על אותן הלוואות שלא יוחזרו או יוחזרו באופן חלקי.

השלכות כלכליות

יהודי לא יכול ללוות כסף מיהודי, ויהודי לא יכול להלוות כסף ליהודי. אם זאת יהודי יכול ללוות כסף מגוי, ויהודי יכול להלוות כסף לגוי. לכאורה הדבר עלול להפחית את היעילות של ההלוואות מאחר שהתחרותיות של שוק ההלוואות הוקטנה באופן מלאכותי והחופש הכלכלי הוגבל. אך התמריץ לרווח מעריכת הלוואות יוביל למשיכת מלווי-כספים ובנקים בבעלות גוים לאזורי עסקים של יהודיים ולדחיפת מלווי-כספים ובנקים יהודיים לאזורי עסקים של אינם-יהודים.

השלכות חברתיות

אילוצים לא להלוואות בריבית מצד אחד ולהמשיך להלוות למי שצריך מצד שני יכול לגרום להגברת הלכידות החברתית.

נשך ומרבית

ריבית עלולה להפוך במצבים מסוימים לחיה טורפת, "זהירות ריבית נושכת!". בעקבות שגיאות ניהוליות, עסקיות, וגם בגלל מזל רע עלול לווה להגיע למצב הקשה בו אין לו די כסף כדי להשיב למלווה את ההלוואה והריבית. אזי מתחילה הריבית לנשך, הסכום אותו עליו להחזיר גדל והולך כל העת.

היתר עסקה
מקורות וקריאה נוספת
פורסם בקטגוריה יהדות ודעות אחרות, כלכלה, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה