איך כמעט ונפלנו ברשת השיווק הרשתי

לקדמת הסטודיו ניגש אלעד, מאייר וצייר, כיפה שחורה סרוגה לראשו, פאותיו וזקנו יורדים לו לפניו וצבעם זהוב. "מי מכם לא יכול לסווג את עצמו באחד מהסיווגים הבאים: טרדת ממון, רווחת ממון וחירות ממון?" שואל אלעד. "תמיד חלמתי ליצור לפי חופש וחירות אומנותי" אומר אלעד ובעיניו בורק זיק כנה, זה באמת החלום שלו, "אך כשמציעים לך 1000$ לאיור ספר ילדים אתה מכופף את השיקולים האמנותיים בפני הצרכים הדוחקים של הפרנסה. מי יכול לומר שהוא משוחרר מעול הממון, עכשיו? בעוד שנה מהיום?" שואל אלעד, ומרים את ידו. "הכנסה פסיבית היא כל העניין" מסביר אלעד, "צריך לעבוד לפחות שנה ולצור לעצמך הכנסה פסיבית, אח"כ תוכל להאט ואף לעצור והעסק ימשיך לעבוד ולהתגלגל בשבילך. צריך לקוות, להאמין".

מפתה אני חייב להודות. מי לא היה רוצה חירות כלכלית, לעשות, ליצור ולבחור לא בגלל שיקול כספי אלא רק בגלל סיבות אמיתיות ומהותיות. מי לא רוצה את החלום להיות משוחרר מעול הפרנסה. להיות יותר עם הילדים.

הכל מתחיל בשיחת טלפון, חבר רחוק מהעבר של בעלך, דודה שניה של אחות של אמא של אשתך, "אתה חייב לראות מצגת" יאמרו, "זה שינה את חיי, אתה רוצה להיות כאן" יתלהבו וחלקם אף עלול לנדנד. מרביתם באמת מאמינים שהם עושים לך טובה, שהם יעזרו לך לצאת לחירות כלכלית, כמותם.

למעשה אנשי השיווק הרשתי (Multi Level Marketing) מנסים למכור אשליה אחרת, את האשליה שיש לך יכולת למכור לאחרים את האשליה להתעשר והם ימכרו למעגל החברים שלהם וכן הלאה.

לא נכנסנו, אך אשת הקשר הבטיחה להתקשר עוד שישה חודשים ולנסות לעניין אותנו בשנית.

הבהרה: כל השמות והמיקום טושטשו כדי להסתיר את זהות המעורבים. האמירות שהושמו בפי הדמויות אינן ציטוט מדויק והן מביעות את הרעיונות ועיקרי הדברים.

מקורות וקריאה נוספת
פורסם בקטגוריה כלכלה, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה