פגיעה מוחית פגעה בתחושת המרחב הפרטי

כולם נתקלו פעם בשֹח־קרוב, אותם אנשים שמדברים ממרחק קרוב מדי ומעוררים אי־נוחות. גם כאשר מנסים להתרחק מהם – הם מתקרבים. כעת מסתבר שלפחות במקרה אחד הבסיס לבעיה הוא אורגני ולא נפשי

לכולנו יש תחושה של מרחב אישי, מעין בועה פרטית במרחב השייכת רק לנו. כאשר אדם או חפץ אחר חודרים אליה אנו מרגישים שלא בנוח, "חודר למרחב הפרטי". יתר על כן, תחושת המרחב האישי משתנה לגבי אנשים זרים ולגבי אנשים מוכרים ואהובים.

במחקר על חולָה הלוקה בהפרעה גנטית נדירה התגלה כי לא אצל כולם זה כך. במחלה בה לקתה החולה נפגעים באופן בלתי הפיך חלקים מהמוח. אצל החולה הנ"ל נהרסה כליל האמיגדלה. האמיגדלה שוכנת בעומק המוח, בין האונות הרקתיות של המוח הגדול והיא אחראית בין היתר על הזיכרון הרגשי וכן על תחושת פחד.

במהלך המחקר ביקשו החוקרים מהחולה להיעמד במרחק בו היא מרגישה נוח ליד אישה נסיינית אחרת. החולה הרגישה בנוח במרחק של 34 ס"מ. בהשוואה לנבדקים בריאים אחרים שהרגישו בנוח במרחק כמעט כפול של 64 ס"מ.

ככל הנראה אין לחולה תחושת מרחב פרטי כלל והעובדה שהיא בכל זאת נעמדה במרחק מסויים מהאישה השניה ולא התיישבה עליה קשורה לעובדה שבמרחק קצר מדי לא ניתן לראות בצורה טובה את האדם השני.

החולה הרגישה בנוחות מרבית גם כאשר במהלך הניסוי היא הועמדה במצב בו אפה נוגע באף של נסיינית אחרת והן הסתכלו אחת לשניה ישר בעיניים. מאחר והאמיגדלה אחראית בין היתר על תחושת פחד ומאחר והאמיגדלה שלה נפגעה – ברור מדוע היא לא חששה כאשר חדרו לה למרחב הפרטי. המרחב הפרטי פשוט מוגדר ע"י פחד מהתקרבות, המרחב הפרטי הוא כנראה מנגנון הגנה (או מניעה) שהתפתח בגלל הסכנה שביצור אחר שמתקרב יותר מדי. קירבה כזאת יכולה לאפשר לטורף לתקוף בקלות ובסיכויי הצלחה גדולים יותר.

וזה מזכיר לי שני משחקי שטות מהילדות. הראשון משחק בעל מקור צרפתי בו שניים יושבים זה מול זה במרחק קצר, כל אחד אוחז לשני בתחתית הסנטר באגרוף קמוץ ושניהם מסתכלים אחד לשני ישר בעיניים ושרים שיר מטופש. מפסיד הוא הראשון שצוחק או מסיט את עיניו במבוכה. מפסיד זה שלא הצליח להתגבר על תחושת אי־הנוחות. המשחק השני הוא יותר הצקה. ילד אחד מעצבן את הילד השני ע"י כך שהוא מקרב יד לפניו של הילד השני ומניע אותה הלוך ושוב ומסובב אותה תוך כדי שהוא צועק "לא נגעתי בך! לא נגעתי בך!".

[הקרדיט לרעיון של רשומות קצרצרות בנושאי מדע הולך לרן לוי שהתחיל לשחרר רשומות קצרצרות בנושאי מדע מרתקים בנוסף לפודקאסט האיכותי והיחודי שלו.]

[מקור: Brain damage pops woman's personal bubble : Not Exactly Rocket Science]

פורסם בקטגוריה מדע, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא פגיעה מוחית פגעה בתחושת המרחב הפרטי

  1. מאת דוד‏:

    והילד שמציקים לו מרביץ ואומר "אתה לא נוגע אבל אני כן".

  2. מאת תמר‏:

    מרתק!
    כל הבלוג. אני עושה מנוי.
    אני תוהה אם לפגיעה באמיגדלה יש השפעה גם על גודל ההילה. היום יש מצלמות שמצלמות הילות, אבל אני חושבת שהמחקר שמחשיב עצמו רציני לא מתעסק ב"דברים כאלה".

    • מאת אריאל‏:

      תודה.

      למה את מתכוונת במושג "הילה"?

      בגלל שהגוף שלנו חם מהסביבה שלנו כולנו פולטים פוטונים של אור אינפרא אדום מכל חלקי הגוף שלנו אבל זה לא קשור למושג המיסטי "הילה".

      או אולי לשדה המגנטי הנוצר בגוף בגלל תנועת מטענים חשמליים בתאים?

  3. מעניין מאוד. בעניין חדירה למרחב הפרטי, ראה את הסרטון הבא על אימונים של המארינס:

    • מאת אריאל‏:

      תודה על הסרטון המאלף, בזמן הקצר בו שהיתי בצה"לנו לא נתקלתי בצורת הטרדה כזאת, למעט פעם בעת מטווח פרט בה המפקד זרק עליי אבנים קטנות, צרח באוזניי וכדומה כדי לנסות לדמות את ההסחות בשדה קרב אמיתי (כן, בטח).
      גם בהוראה נאלצים לפעמים להשתמש בכלי הזה. למשל כאשר ילד מתנהג בצורה בלתי נסבלת.

השאר תגובה