שאלות ותשובות לגבי החיסון נגד שפעת החזירים

משרד הבריאות פרסם אתמול מסמך שאלות ותשובות מפורט (ואם זאת קריא למדי) העוסק בשאלות רבות וחשובות המטרידות את כל מי שמתלבט האם להתחסן או לא (הסקר "האם תתחסן נגד שפעת החזירים?" עדיין פעיל ומחכה להצבעותיכם!).

חיסונים בשפע, מישהו מעוניין?

חיסונים בשפע, מישהו מעוניין? (צילום: ghinson, רשיון: CC-BY-ANC-ND-2.0)

המסמך עונה בשפה פשוטה לשאלה העיקרית מה בטיחות החיסון נגד שפעת החזירים ומתייחס גם לשאלות לגבי מטרת החיסון, רמת הסיכון לתופעות לוואי חמורות (ומציין ערך נמוך מאוד של בין 1:1,000,000,000 לבין 1:100,000 מתחסנים1), תהליך אישור החיסון בארץ, באירופה ובאמריקה, לגבי תפקיד האדג'ובנט והחומר המשמר בחיסון ובטיחותם. וכן שאלות נוספות לגבי שפעת החזירים, שפעת עונתית ועוד.

מגיבים ציניים יגידו כי משרד הבריאות לא יכול שלא להגן על תוכנית יקרה כל־כך אחרי שיצאה אל הפועל. אני מקדים ואומר שאלו כמובן טענות מגוכחות, הרי אם החיסון אכן מסוכן ומישהו יפגע ממנו – מישהו במשרד הבריאות יאבד את עבודתו. המישהו שחתום על התוכנית ובראשם שר הבריאות יעקב ליצמן.

חוץ מזה, למשרד הבריאות יש אתר על שפעת A/H1N1. האתר בעל עיצוב ושימושיות זוועתיות אבל מכיל מידע רב לגבי השפעת, החיסונים והערכות משרד הבריאות למגיפה.

[מקור: "לא רלוונטי / מכתב בהול מרופאת משפחה מדוע לבטל תכנית חיסונים לשפעת החזירים (המלצה: לא להעביר)"]

  1. למרות שבחוזר המנכ"ל (עמ' 8‏) מפורטת ההסתברות ללקות  בתופעות לוואי חמורות כ-1:10,000 מתחסנים.
פורסם בקטגוריה מדע, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא שאלות ותשובות לגבי החיסון נגד שפעת החזירים

  1. מאת נברא‏:

    [נערך בידי אריאל] קטע מחדשות FOX NEWS על רופא הטוען שהחיסון יותר קטלני מהמחלה עצמה –

  2. מאת אדיר ק‏:

    מה עם כל האדג'וונטים למיניהם… לא רוצה כספית בגופי חחח

    • מאת אריאל‏:

      שלום אדיר,

      גם אני לא רוצה כספית בגופי. אבל כספית מגיעה לגוף גם במזון, למשל בדגים. או אפילו בצעצועים או בצבעים. יש תקן מסוים כמה כספית מותר לאדם לצרוך ללא חשש.

      מי שקובע את התקן וגם אחראי לבדוק שמזון, תרופות, חיסונים וצעצועים עומדים בתקן הוא משרד הבריאות.

      • מאת dugmanegdit‏:

        הי אריאל-

        בעניין תופעות הלוואי החמורות – אני מניח שהם מתכוונים שם להגדרות שונות של "חמורות". השיעור הנמוך יותר בוודאי קשור לסינדרום גיאן-בארה אליו התייחסתי כבר אצלי בבלוג: אין שום דרך לקשור את הסינדרום לחיסוני השפעת והקישור הוא בבחינת "כסת"ח" למקרה שעיתונאים ויתר בורים סטטיסטיים יתחילו לשאול שאלות. הסיכוי של 1:10,000 בוודאי קשור למקרי עוויתות קשים (בחיסון הנוכחי, אגב, אפשר להתחייב בינתיים רק על סיכוי קטן מ-1:1000) – גם כאן לא ברור אם העוויתות הם תוצאה של החיסון או שזה השיעור הרגיל של האנשים שמפתחים חום גבוה שכתוצאה ממנו יש עוויתות.

        לעניין האדג'וונט – ראשית הרכיב העיקרי בהם הוא אלומיניום (כספית קיימת בכמה חיסונים אחרים…). מעבר לכך, לאדג'וונט יש יתרונות רבים בכל מה שקשור ליעילות החיסון (הנגיף הממומת נשאר זמן ארוך יותר בגוף, כך שההתחסנות כנגדו יציבה יותר, הוא מעורר מאוד את התגובה החיסונית וכו'). ככלל, האדג'וונט גם נחשב כבטוח לשימוש בבני אדם (לאחר עשרות שנים של ניסיון ומחקרים קליניים רבים). בכל מקרה, כמות האלומיניום בכל חיסון היא מזערית.

השאר תגובה