סערה בכוס מים או למה התאבדות המונית בעזרת כדורים לא תיצלח

בעבר היה לי תלמיד שאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז אבל במקום לקבל טיפול המבוסס על מדע הוא קיבל טיפול מבוסס קסם.

הומיאופתיה אמנם אינה טיפול נפוץ ומקובל אצלנו ואין בישראל בתי חולים הומיאופתיים בתמיכה ממשלתית כמו בבריטניה, אבל מקרה כמו המקרה הנ"ל ומקרים נוספים מבהירים היטב שיש הרבה אנשים שהיו מנסים טיפולים הומיאופתיים ואלטרנטיביים אחרים לפתרון בעיות במקום להשתמש ברפואה מבוססת מדע.

לא איך היא עובדת אלא זה שהיא לא

הומיאופתיה מבוססת על תפיסה הוליסטית וקסומה של האדם. אין לי בעיה אם זה. ייתכן מאוד שהמדע ודרכי חקירתו את המציאות טרם מצאו הוכחות להוליסטיות הקסומה של המציאות1. אבל חוסר הוכחות הם לא הוכחות נגד.

הסיבה שאני ואחרים מתנגדים להומיאופתיה היא פשוטה. לא חשוב כרגע המנגנון בו היא אמורה לעבוד, הומיאופתיה פשוט לא עובדת.

התקרבות לידע אמיתי דרך ניסוי וטעיה

איך אפשר לגלות האם טיפול מסויים, חדש או עתיק באמת מועיל וכדאי להשתמש בו? הדרך בה מדענים (וכל אדם בעל שכל ישר) בודקים את היעילות של טיפול היא השוואה שלו לטיפולים אחרים: לטיפול המקובל, לחוסר טיפול ולטיפול בפלצבו.

כאשר מדען מתכנן ניסוי שכזה הוא עוקב אחרי מספר רעיונות פשוטים:

  1. חזרה – מבצע הניסוי חוזר על הניסוי מספר גדול מאוד של פעמים על מספר גדול מאוד של מטופלים כדי לצמצם את ההשפעה של גורמים אחרים על תוצאות הניסוי. גורמים כמו: מחלות רקע, שוני בתזונה, שוני בתורשה, שוני בסביבה וכדומה.
  2. בקרה – מבצע הניסוי משווה את תוצאות הטיפול בטיפולים השונים לטיפול שידוע בוודאות שאין לו השפעה מטיבה, כימית או ביולוגית למשל למי־סוכר אלא השפעה מטיבה פסיכולוגית. טיפול כזה נקרא טיפול פלצבו.
  3. סמיות כפולה – מבצע הניסוי והמטופלים לא יודעים בזמן הניסוי האם הם נותנים ומקבלים טיפול מקובל, אלטרנטיבי או פלצבו כדי למנוע השפעות פסיכולוגיות על תוצאות הניסוי.

בחינה של מספר גדול מאוד של מחקרים שנעשו על הומיאופתיה2 מראים בבירור כי אין לטיפולים הומיאופתיים השפעה מטיבה יותר מטיפולי פלצבו.

יש עוד הרבה נימוקים נגד, אז למה להשתמש בהומיאופתיה?

אירוע 1023

ביום שישי הקרוב, בשעה 10:23 בכיכר דיזינגוף בתל־אביב יערך אירוע משעשע המעודד רפואה מבוססת מדע ומתנגד לרפואה מבוססת הבלים.

באירוע יתאבד כל מי שירצה מהמשתתפים על־ידי בליעת כדורים, הומיאופתיים כמובן. לא לדאוג, מניסיון העבר, אף אחד לא יפגע, כמו שאף אחד לא מוטב מהשימוש בכדורים הומיאופתיים.

על האירוע כתבו בלוגרי מדע אחרים, רועי צזנה ניסה גם הוא להתאבד אך לא הצליח (חבל) ומספר במקביל מה תרופות אמיתיות יכולות לעשות לגוף; עירא אברהמוב שואל הומיאופתים שאלות מביכות, חושף את הסיפור מאחורי המנגנון של ההומיאופתיה וכמה הבלים יש בו; יוסי לוי כותב על הנזק בהומיאופתיה שאין בה דבר והוא זה שעודד אותי לכתוב על כך. תודה.

עוד!

בגיליון 10 של כתב העת המצוין אודיסיאה, מתגוששים שני ענקים, כתב המדע דודי גולדמן ופילוסוף תורת הקוונטים ד"ר יואב בן־דב על עניין הרפואה האלטרנטיבית. עוד לא קראתי אבל זה בוודאי יהיה מרתק.

  1. בחייכם! ביולוגיה, כימיה ופיזיקה לא מספיק קסומים בשבילם?!
  2. שיטת מחקר הידועה כמטא-אנליזה, או מחקר-על. השיטה נועדה לצמצם עוד יותר את ההשפעות הפסיכולוגיות של החוקר והשפעות מטות אחרות על תוצאות הניסוי.
פורסם בקטגוריה יהדות ודעות אחרות, מדע | עם התגים , , , , , , , , , , , | 16 תגובות

חזיון עליית המכונה המופלאה מכולן

והנה בחזיוני1 אני מרחף ללא גוף. חוזה בהופעתה של טכנולוגיה שלא מהעולם הזה, מכונה אוניברסלית. המכונה. מכונה שיכולה ליצור כל דבר מכל דבר. המכונה שתשנה הכל.

מכונה 6916, מכונה מסתורית

מכונה 6916 (צילום: s.alt, רשיון: CC BY-NC-ND 2.0)

למכונה מספר תכונות ייחודיות שלא הופיעו באף מכשיר שנוצר קודם לכן (או שהופיעו אך המכונה מקפיצה אותן מדרגה).

המכונה יכולה לסרוק ולקרוא את המבנה המרחבי של כל עצם ברמת הפרדה של אטום בודד. תן לה לסרוק חתול אשפתות חולף ותוך זמן קצר היא תפלוט כמות בלתי נתפסת של נתונים הכוללים את סוג האטומים, הקשר ביניהם ומיקומם המרחבי של כל אטום ואטום בגוף שלו.

יש לה גם "מחסניות דיו" המכילות את כל 92 היסודות המצויים בטבע. וכמובן ראש הדפסה היכול לנוע לכל הכיוונים במרחב ויכול להניח כל אטום במקום הרצוי, לקשר אותו לאטומים אחרים וליצור כל מולקולה שהיא. יש לה היכולת ליצור את כל סוגי החומרים ולסדר אותם בכל צורה שהיא. או במילים אחרות היא יכולה ליצור כל גוף שהוא.

למכונה מעין מערכת עיכול והיא יכולה לבלוע גופים ולטחון אותם עד דק. אח"כ מפרקת את המולקולות הנותרות לאטומים בודדים סופגת ומעבירה את היסודות למאגרים שלה. לא מכונה שהיית רוצה לפגוש בסמטה חשוכה כשהיא רעבה. אבל המכונה שלך מבוייתת ובדיוק סיימת לשתות את כוס הקפה שהמכונה הדפיסה לך? זרוק אותה חזרה לתוך המכונה והיא תמוחזר אל הטוסט שהיא מדפיסה לך, חם חם.

בשר טחון זה רצח

בשר טחון זה רצח (צילום: gabster_ro, רשיון:CC BY-NC 2.0)

ומה לגבי מקור אנרגיה? המכונה גמישה מאוד. היא יכולה להשתמש בחלק מהחומרים שהיא בולעת כדלק אותו היא שורפת, או יכולה לקלוט אנרגיית שמש, או לחמם מים לקיטור בעזרת אנרגיה גרעינית המשתחררת בביקוע יסודות רדיואקטיביים או בכל סוג אנרגיה שהוא. כזאת מופלאה היא המכונה, היא יכולה ליצור לעצמה קולטים לסוגי האנרגיה השונים.

המכונה מתרבה

פועל יוצא מכל התכונות לעיל היא היכולת של המוכנה ליצור העתקים של עצמה. היא אוספת חומר מכל הבא ליד וכאשר היא אוגרת מספיק חומר היא יוצרת העתק של כל חלקי המכונה ומרכיבה אותם יחד. המכונה התרבתה והיא יכולה לעשות זאת שוב ושוב.

וזה מה שהיא עושה, מתרבה. תוך זמן קצר מתמלא העולם במכונות משכפלות שכאלה. המכונות גורסות ומעבדות את כל החומר הזמין להעתקים שלהן. המשכפלות מתחילות להתחרות זו בזו. חלק מתחילות להשיג חומר מגופן של המכונות היצרניות במקום מהסביבה. מעמד המכונות הטורפות נולד. מהר מאוד מתחילות לעלות דווקא המכונות השוגות. אותן מכונות שבטעות מכניסות טעויות בייצור של כל מכונה. רוב המכונות השגויות כושלות אך חלק זעיר ביותר מוצלח יותר משאר המשכפלות והן תופסות את השלטון.

יקיצה

בנקודה זו הופך החזיון למציאות (חלקית מאוד אני מודה). המכונה שדמיינתי היא התאים והיצורים אותם הם מרכיבים. התאים מכונות קטנות ומופלאות היכולות ליצור העתקים של עצמן.

  1. חזיון שנגלה לי באמצע שיעור ביולוגיה בכיתה י'. אח"כ נזכרתי שבמסע בין כוכבים יש מכונה מסנתזת כזאת וגם שבעבר הרחוק כתבתי סיפור מדע בדיוני קצר על מכונה כזאת שנועדה להעביר אנשים מרחקים במהירות האור ועל פרשיית רצח. כמה נדוש.
פורסם בקטגוריה מדע | עם התגים , , , , , , , , , | תגובה אחת

מצבי הצבירה כמשחקי כוח – חלק א'

בהמשך לרשומה הקודמת שניסתה להציג את רעיונותיי בדבר חשיבה תהליכית אציג ברשומה זו דוגמה נוספת.

חילקתי את הרשומה לשני חלקים בגלל עומס המושגים והרעיונות.

מצבי הצבירה  של החומר

בעקבות שינוי טמפרטורה (או שינוי לחץ האוויר) החומרים עוברים בין מספר תצורות שונות1 מים לדוגמה יכולים להימצא בשלושה מצבי־צבירה: מוצק המכונה קרח, נוזל המכונה מים סתם וגז המכונה אדי מים. לא כל החומרים יכולים להיצבר בכל מצבי הצבירה. חלק מסוגי החלקיקים עובר שינוי כימי בחימום והחומר מתפרק או נשרף. למשל כאשר מחממים שמן בישול לטמפ' של כמה מאות מעלות חלקיקיו מתחברים עם החמצן שבאוויר. השמן מעשן ונשרף. כך אין למעשה שמן בישול במצב גזי (באופן מפתיע למדי מסתבר שחלק מהחומרים מתפרק דווקא בקירור. למשל מולקולת עמילן מתפרקת להרבה מולקולות גלוקוז).

קוביות קרח ממים צבועים ניתכות

מים בשני מצבי צבירה (צילום: DanieleDG, רשיון: CC BY-NC-SA 2.0)

בשינוי מצב־צבירה לא משתנה סוג החלקיקים המרכיבים את החומר. מולקולות המים נותרות קיימות גם כאשר מחממים או מקררים את החומר. לכן זהו שינוי פיזיקלי ולא שינוי כימי. הדבר שמשתנה הוא הסידור של החלקיקים, המרחק ביניהם, חופש התנועה שלהם ועוד.

כאשר אני מלמד את תלמידיי את נושא מצבי הצבירה השלב הראשון הוא הכרת שמות ודוגמאות לשלבים השונים ולמעברים ביניהם. השלב הבא, המעמיק יותר, הוא קשירה בין השינויים המקרוסקופיים הנצפים בעין לבין השינויים הנאנוסקופיים בחלקיקי החומר.

חום וטמפרטורה

כדורי מתכת זעירים בתנועה כמודל לתנועת החלקיקים בגז

בתנועה (צילום: Shandchem, רשיון: CC BY-ND 2.0)

כדי להבין מהו שינוי מצב צבירה חייבים להבין תחילה מהו חום ומהי טמפרטורה. חום הוא אחת מצורות האנרגיה, אנרגיה הגורמת לשינויים בחומר. כאשר מחממים חומר החלקיקים שלו נעים מהר יותר. כאשר מקררים חומר החלקיקים שלו נעים לאט יותר2. מכאן שהמהירות המרבית היא מהירות האור והמהירות המזערית היא אפס.

טמפרטורה היא משהו אחר.

כאשר מוסיפים אנרגיה לקבוצת חלקיקים התנועה שלהם לא תגדל באופן אחיד. חלק מהחלקיקים ינועו מהר יותר ואחרים מהר פחות. תתקבל מעין עקומת פעמון (הידוע גם כפעמון גאוס). רוב החלקיקים ינועו סביב המהירות הממוצעת אך יהיו חלקיקים שמהירותם סוטה מהמהירות הממוצעת.

טמפרטורה היא מדד אכותי בלבד למהירות הממוצעת של כל החלקיקים. חום היא כמות האנרגיה המדויקת שיש לכל החלקיקים ביחד.

מכאן שהטמפ' של כוס מים שנמזגה מקומקום מים רותחים היא זהה, אך כמות החום בקומקום גדולה יותר כי יש בקומקום יותר חלקיקי מים.

ציור בגיר של מדחום גליליאו

גם לגליליאו היתה דרך למדוד טמפרטורה (צילום: Dalekwidow, רשיון: CC BY 2.0)

יותר מכך, כאשר מוסרים כמות חום זהה לכמות חלקיקים זהה אך מסוג שונה, למשל מים וברזל, הטמפ' הסופית שלהם תהיה שונה לגמרי.

מכך נובע:

חום ≠ טמפרטורה

  1. המספר שמקובל לציין הוא שלושת מצבי צבירה: מוצב, נוזל וגז, בפועל קיימים מספר גדול יותר של מצבי צבירה: פלזמה (שהוא גז לוהט כ"כ שהחלקיקים שלו נשברים לחלקיקים תת־אטומיים בעלי מטען חשמלי ולכן הוא יכול להוליך זרם חשמלי ומכאן שמו); עיבוי בוז־איינשטיין; קירור־על וחימום־על
  2. התנועה לא חייבת להיות תנועה של בכיוון קווי מסויים אלא גם  תנודות התרחקות-התקרבות של חלקי החלקיק, סיבוב סביב צירו או התכופפויות הלוך וחזור
פורסם בקטגוריה הוראה, מדע | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

צמח ההליקוניה, יונק הדבש וחשיבה תהליכית

אחת המטרות שלי בהוראת מדע היא ללמד את הילדים חשיבה תהליכית. חשיבה תהליכית מול חשיבה מצבית (או סטטית).

בובות על חוט, משל לתוצאה הנקבעת ע"י משיכת חוטים לכיונים שונים

בובות על חוט (צילום: ljantz1, רשיון: CC-BY-NC-SA-2.0)

חשיבה תהליכית מנסה למצוא את ההסבר לתופעה בתהליך המורכב שהביא להיווצרותה. תהליך בו מספר גורמים שונים הנמצאים מאחורי הקלעים, המושכים בחוטים ומכוונים את התוצאה לכיוונים אפשריים שונים (ובאותה מידה מרחיקים את התוצאה מכיוונים אחרים) והתוצאה הסופית של התהליך נקבעת על־פי יחסי הגומלין והכוחות בין הגורמים השונים.

הסברים אבולוציוניים הם דוגמה נהדרת לחשיבה תהליכית. למשל, צמחי הליקוניה הגדלים ביערות הטרופיים של אמריקה, איי האוקיינוס השקט ואינדונזיה מייצרים כמות קטנה יחסית של צוף לעומת צמחים אחרים. הסבר אבולוציוני1 יטען (א) כמות הצוף המיוצרת בפרחי הצמח נקבעת בידי הגנים של הצמח (ב) רק צמחי הליקוניה שמייצרים כמות צוף קטנה הצליחו ומצליחים להתרבות בהצלחה.

ציפור קוליברי מבקרת בצמח מסוג ציפור גן־העדן (צילום: KaroliK, רשיון: CC-BY-NC-ND 2.0)

יונק הדבש בגן עדן (צילום: KaroliK, רשיון: CC-BY-NC-ND 2.0)

נותר לגלות מדוע צמחים שמייצרים יותר או פחות צוף לא מצליחים להתרבות? מסתבר שלצורך ההאבקה2 נעזר צמח ההליקוניה בלעדית בציפור הקוליברי (הידועה כיונק הדבש). כאשר הציפור ניזונה מהצוף עוברת אבקה מפרח אל ראש הציפור. באופן פשוט, צמחי הליקוניה שייצרו פחות מדי צוף לא הצליחו למשוך מספיק ציפורי קוליברי כלל, הם לא הואבקו ולא האביקו ולא הפיצו את הגנים שלהם. צמחי הליקוניה שייצרו יותר מדי צוף פיטמו והשביעו מדי את הציפורים והם לא עברו לצמח אחר לאחר הביקור בצמח ולא העבירו את האבקה שלו לצמחים אחרים.

מה שאני הכי אוהב בחשיבה תהליכית היא שהתהליכיות ממשיכה להתקיים, מוצג הצד המשתנה, הלא יציב של המציאות. אפשר להמשיך ולדמיין תוצאות שונות. אפשר להמשיך ולדמיין איך אפשר לעצב את התוצאות כרצוננו ע"י התערבות במשחק הגומלין בין הכוחות הפועלים ברקע. אפשר.

  1. כפי שמוצג בדוגמה זו ובדוגמאות רבות בסדרת סרטי הוידאו מעגל החיים: מילדות לבגרות, בהוצאת ה-BBC ובקריינותו של דויד אטנבורו.
  2. שהיא למי שלא זוכר, חלק מתהליך הרביה המינית של חלק מהצמחים בה מעבירים הצמחים בעזרת מתווכים גרגרי אבקה המכילים תאי זרע מהאבקנים הזכריים אל השחלות הנקביות של הצמח.
פורסם בקטגוריה הוראה, מדע | עם התגים , , , , , , , , , , , , | 3 תגובות

חלקיק בפני עצמו והרבה חלקיקים ביחד

כל אחד נתקל במושגים "אטום", "מולקולה" ועוד מושגים מעולם הכימיה. ברשומה זו אנסה להסביר בצורה פשוטה מהם המושגים האלה.

ברשומה הקודמת עסקנו בשאלה ממה מורכב החומר. הרעיון הפילוסופי שהחומר בנוי מחלקיקים ומרִיק הפך להיות המודל בו משתמשים כדי לתאר את החומר וממנו נתחיל הפעם.

החלקים הבסיסיים של מודל החלקיקים:

  1. החומר בנוי מחלקיקים זעירים. החלקיקים הם בעלי מסה וגודל מגוונים. מסתם נעה בין מיליונית מיליארדית מיליארדית הגרם ועד מאות גרמים. גודלם נע בין עשירית מיליארדית המטר ועד עשרות סנטימטרים או אפילו מאות סנטימטרים.
  2. החלקיקים נמצאים ומופרדים זה מזה ע"י חלל ריק, או רִיק. חלל זה ביחד עם נפח החלקיק הם הנפח שתופס החומר. נפח החלקיק עצמו כמעט ולא משתנה, בעוד המרחק בין החלקיקים משתנה מאוד עם שינוי מצב־הצבירה של החומר.
  3. החלקיקים נעים ללא הפסק. במילים מדעיות יותר: לחלקיקים יש מהירות ומסה או תנע. למשל לחלקיקי החמצן באוויר החדר הנמצאים בטמפטורה של 20 מע"צ יש מהירות ממוצעת של כ-478 מטר בשניה.
  4. החלקיקים מפעילים אחד על השני כוחות משיכה ודחיה חשמליים.

אפשר לדמיין את החלקיקים ככדורים זעירים המקפצים ומתנגשים.

מ-92 יוצא 30 מיליון

לאדם ידועים כ-120 יסודות (ו-92 מתוכם נמצאים בטבע) וכ-30 מיליון חומרים שונים. ניתן להסביר את כל החומרים השונים כצירוף של 92 היסודות. ניתן להרחיב את המודל כך שיסביר גם את מספר החומרים השונים שאנחנו רואים:

  1. ישנם 92 חלקיקים יסודיים שלא מתפרקים לחלקיקי חומר אחרים ומהם בנויים חלק משאר החלקיקים.
  2. חלק החלקיקים יכולים להתחבר זה לזה ע"י משיכה חשמלית וליצור חלקיקים חדשים, גדולים יותר.
  3. חלק מהחלקיקים יכולים להתפרק וליצור חלקיקים חדשים, קטנים יותר.

לצורך הפשטות ניתן לדמיין זאת כך שיש 92 סוגי כדורים שונים. חלק מהכדורים מחוברים לכדורים אחרים בגומיות קצרות.

מספר אטומים, מספר סוגי אטומים, מספר סוגי חלקיקים

אני יודע, כותרת לא מוצלחת.

כדי להבחין בין סלט המושגים צריך לענות על שלוש שאלות, שתי שאלות המתייחסות לכל חלקיק בפני עצמו ושאלה אחת המתייחסת לאוסף של הרבה חלקיקים.

שאלה ראשונה: מכמה אטומים מורכב החלקיק, אם החלקיק בנוי מאטום אחד – זהו אטום חופשי, אם החלקיק בנוי מיותר מאטום אחד – זוהי מולקולה. מספר האטומים במולקולה נע בין 2-טריליוני אטומים.

דיאגרמה להבחנה בין אטום חופשי למולקולה
חלקיק בודד יכול להיות אטום חופשי או מולקולה הבנויה מכמה אטומים מחוברים

שאלה שניה: מכמה סוגי אטומים (או מכמה יסודות) מורכב החלקיק. אם החלקיק בנוי מאטומים של יסוד אחד – זהו חלקיק של יסוד, אם החלקיק בנוי מיותר מסוג אחד של אטומים – זהו חלקיק של תרכובת.

דיארגמה להבחנה בין יסוד ותרכובת
חלקיק בודד יכול להיות יסוד הבנוי מסוג אחד של אטומים או תרכובת הבנויה מכמה סוגים של אטומים

כמובן, כל חלקיק מאופיין ע"י שתי השאלות. ולכן קיימים: מולקולות של יסוד, אטומים חופשיים של יסוד ומולקולות של תרכובת (מעצם ההגדרה אין מולקולה של אטום חופשי)

אפשר לשאול שאלה נוספת, כללית יותר, לגבי אוסף של חלקיקים רבים, או לגבי החומר: כמה סוגי חלקיקים יש באוסף החלקיקים. אם רק סוג אחד של חלקיקים – זהו חומר טהור, אם החומר בנוי מכמה סוגים של חלקיקים – זוהי תערובת.

דיאגרמה להבחנה בין חומר טהור לתערובת
אוסף של חלקיקים יכול להיות תערובת של חלקיקים מסוגים שונים או חומר טהור העשוי חלקיקים זהים
פורסם בקטגוריה הוראה, יהדות ודעות אחרות, מדע | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , | 5 תגובות

חומר רציף ובדיד

בחן את עצמך! מה המושג ההפוך למושג "תרכובת"? מרבית האנשים עונים "תערובת"… וטועים. עוד על התשובה הנכונה ברשומה הבאה.

תחילה יש להציג את האקדח שירה במערכה האחרונה.

ממה בנוי החומר

מאז ומתמיד התמודדו שתי תשובות על תואר התשובה הנכונה לשאלה ממה מורכב החומר. תשובה אפשרית אחת היא שהחומר הוא רציף והאחרת שהוא בדיד. מאמיני גישת החומר הבדיד טוענים שהחומר מורכב מאינספור חלקיקים זעירים ביותר וביניהם חלל ריק, חלקיקים שאין להם מבנה פנימי, לא ניתן לחלק אותם והם החלקיקים היסודיים הבונים את החומר. לעומת זאת, חסידי גישת החומר הרציף טוענים שהחומר לא בנוי מריק וחלקיקים, אלא שכל החומר (ולמעשה כל היקום) הוא מקשה חומרית אחת שלמה. גוש חומרי אותו ניתן לחלק ולחלק אינספור פעמים בלי שנאלץ לעצור בגלל חלקיקים בלתי מתחלקים. בודאי נתקל בקשיים טכניים להמשיך ולחלק כאשר נגיע לגושי חומר מיקרוסקופיים, אבל הקושי לדעתם איננו מהותי.

תפיסת החומר הרציף הרבה יותר טבעית וקרובה לתפיסה היומיומית. נוזלים וגזים לא נראים כאילו הם עשויים מחלקיקים. קשה להסכים שיש חלקיקי חומר יסודיים שאינם ניתנים לחלוקה. מדוע לא ניתן לחלק כל גוש חומר, קטן ככל שיהיה, לשני גושים קטנים יותר. מצד שני אנחנו רגילים שכל מכונה בנויה מחלקים שחלקם בנוי מחלקים קטנים יותר, אך תמיד יש חלקים במכונה שהם עצמם לא בנויים מחלקים קטנים יותר.

תמונה של דלתות יוצרות את סמל האינסוף

אינסוף דלתות, מחווה למלון בעל אינסוף החדרים של המתמטיקאי הילברט (תמונה: aldoaldoz רשיון: CC-by-nc-sa)

למרות זאת, גישת החומר הבדיד היא המנצחת כיום והיא הזוכה למאמינים רבים יותר והיא הגישה הנלמדת בבתי־הספר, בתיכונים ובאוניברסיטאות. בעקבות ניסויים שונים אנחנו יודעים בודאות שהחומר היומיומי שלנו אכן מורכב מטריליוני טריליונים של חלקיקים זעירים הנמצאים בתנועה מתמדת וביניהם חלל ריק.

אם זאת אני חושב שהמחלוקת לא הוכרעה באמת וקשה לי לדמיין כיצד היא תוכרע. כיצד ניתן לדעת האם נתקלנו בקשיים מהותיים או טכניים כאשר ניסינו לגלות את המבנה הפנימי של הקוורקים והלפטונים ולא הצלחנו. אולי מנגישי החלקיקים לא מאיצים את חלקיקי החומר למהירות מספיק גדולה. אולי שברי הקוורקים והלפטונים מתאחים בפרק זמן כה קצר שאין ביכולת החיישנים לחוש אותו.

פורסם בקטגוריה יהדות ודעות אחרות, מדע | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

חומר וצורה

מה יש בעולם? זהו תחום העיסוק של האונטולוגיה. אחת התשובות העתיקות היא שבעולם יש גופים. כל גוף עשוי מחומר אחד או יותר, המצוי בצורה אחת או אחרת.

מכייר ומלביש חומר בצורה (תמונה: Greg Foster, רשיון: CC-by-NC-ND)

לכל גוף יש צורה וחומר המגדירים אותו במדויק. לדוגמה: כוס זכוכית היא גוף העשוי מזכוכית בצורת כוס והיא גוף שונה מצלחת חרס, מזלג מתכת ואדם בשר ודם. ניתן להחליף את החומר של הגוף בלי להשפיע על צורתו: כוס פלסטיק, כוס קרטון וכדומה. וכן להיפך, את אותו חומר ניתן להלביש בצורות שונות: חלון זכוכית, כדור זכוכית וכדומה.

מעניין להבחין שאותה חלוקה בין חומר לצורה מחלקת גם את המדע לתחומים שונים. יש מדעים המתעסקים בשינויים החלים בחומר: כימיה ופיזיקה גרעינית ויש מדעים המתעסקים בשינוי הצורה: פיזיקה.

כאשר אנחנו מזהים דבר מה, אנחנו מזהים אותו בעיקר עם הצורה שלו. אדם הוא אדם בגלל הצורה שלו ולא בגלל החומר ממנו הוא מורכב. הרי החומר ממנו מורכב האדם הוא זמני, אט אט מתים התאים הישנים ומוחלפים בתאים חדשים המורכבים בעיקר מחומר חדש שהגיע בתזונה.

אוליבר סאקס מתאר בספרו "האיש שחשב שאישתו היא כובע" חולה הלוקה בחוסר יכולת לזהות גופים שונים. ד"ר סאקס הגיש לחולה כפפה. החולה הביט ומישש את הכפפה. זיהה את החומר ממנו היא עשויה, תיאר היטב את הצורה המרחבית של הכפפה אך לא הצליח באמת לחבר את החוויות השונות למושג "כפפה".

פורסם בקטגוריה הוראה, יהדות ודעות אחרות, מדע | עם התגים , , , , , , | 6 תגובות